קרן הארנונה – הדרך להתמודד עם היצע הדירות ומחירי הדיור ?

החוק שהוא מעין "רובין הוד" קובע כי הרשויות הגדולות והחזקות שלהן הכנסות הארנונה שלא ממגורים (ארנונה לעסקים בעיקר), נדרשות להפריש שיעור קבוע מסוים מארנונה עיסקית, לקופת קרן הארנונה, ככל שהרשויות מכניסות כסף רב יותר מהמגזר שלא למגורים, תדרשנה להפריש סכומים גדולים יותר לקרן

הכספים המצטברים בקרן יועברו לכלל הרשויות בארץ, בהתאם למספר היתרי הבנייה למגורים שיוציאו: על כל יחידת דיור שיינתן לה היתר, הרשות תקבל סכום מסוים. יוצא איפה שהכוונה באמצעות החוק:

1. לצור מעין צדק חלוקתי כך שרשויות הגדולות שנתברכו בהכנסות ארנונה גבוהות מעסקים וכד' יעבירו לקרן שממנה יהנו רשויות גרעוניות שלא נתברכו באזורי תעסוקה, היי טק, תעשיה, משרדים.
2. ע"י סובסידיה/מענק שתינתן מהקרן עבור כל היתר בניה בתחום הרשויות, יווצר עידוד בניה וכפועל יוצא היצע דירות רב יותר, בתקווה שהמחירים ירדו או לפחות יתמתנו.

הרשויות החזקות והגדולות מרגישות שהשלטון המרכזי מכניס יד לכיס תושביהן, ועל כן קמה התנגדות עזה ומחאה חוצה גבולות פוליטיים.

ביטוי למחאה הגיע גם מצד ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, בעמוד הפייסבוק שלו מיד לאחר ההכרזה על שביתה: "הצלחנו לבטל את ההסכמה שניתנה על ידי השלטון המקומי לאישור חוק השוד, שניתנה תחת איום חמור של הממשלה".

ימים יגידו האם הרעיונות היצירתיים והניסיונות להורדת מחירי הדיור יתקלו שוב בחסמים, והפעם מצד פורום ה־15 (פורום הערים האיתנות פיננסית)