שיטת הפלקל

                                                                                                                                 5-  ינואר-  2018

 

פלקל

 

העניין בשיטה

שיטות בנייה אינן מעוררות בדרך כלל עניין מיוחד בציבור ובתקשורת אפילו אם הן  קשורות בארוע התמוטטות . גשרים להולכי רגל שנפגעו וגרמו לנפגעים לא עוררו עניין רב מדי .
בשיטת הפלקל קרה דבר יוצא דופן בגלל המספר הרב של נפגעים בהתמוטטות תקרה של של אולמי ורסאי בירושליים בעת  ארוע חתונה  במאי 2001 ,  אבל היו לכך סיבות נוספות .
מדובר בשיטת בנייה שזכתה תוך מספר שנים קטן לתפוצה עצומה ותקרות של מבני ציבור רבים נוצקו בשיטה זו . מכאן שהפאניקה היתה מובנת – מבנה אחד התמוטט , ומה גורל השאר ?

תאור השיטה

שיטת הפלקל היתה שיטת ביצוע של תקרות בטון מזויין אשר פותחה והופצה בסוף שנות השבעים על ידי המהנדס אלי רון ונועדה לתקרות אשר באופן מסורתי תוכננו ובוצעו בתקרות צלעות יצוקות באתר במפתחים עד כ 7 מטרים ואף יותר . המפתח ניסה בהצלחה מסויימת גם לחדור לפלח השוק של תקרות טרומיות חלולות דרוכות במפתחים כאלה הנחשבים כקצרים לתקרות כאלה . לשיטת הפלקל היה יתרון של מחיר ועובי כפי שאפרט להלן .

ראשית תאור קצר של התקרה המסורתית , תקרת צלעות שאותה באה להחליף שיטת הפלקל.
כאשר מתבוננים בחתך של תקרת צלעות מבטון מזויין רואים אלמנטי T  מבטון צמודים האחד לשני וביניהם בלוקים מבטון ,איטונג או קלקר . ביצוע תקרה כזו כלל הקמת תבנית ,  סידור בלוקים , הנחת מוטות ברזל (מוטות וחישוקים)  ויציקה .
בשיטת הפלקל הוחלפו הבלוקים באלמנטי פח גלי בצורת ח כך שבחתך התקרה ניתן היה לראות פלטת בטון עליונה ופלטה תחתונה שביניהן צלעות בטון עם חללים ריקים בין צלע לצלע מתוחמים בפח גלי .
ביצוע התקרה כלל הקמת תבנית, הנחת רשת ברזל על תבנית התקרה , יציקה ראשונה של שכבת בטון דקה , סידור אלמנטי הפח על הבטון הטרי ויציקת בטון שנייה בין אלמנטי הפח ועליהם .
לתקרת הפלקל היו יתרונות, לכאורה, לעומת  תקרת הצלעות המסורתית –
היא היתה דקה יותר היות ושכבת הבטון התחתונה שחסרה בתקרת הצלעות יצרה חתך תקרה משופר מבחינה סטטית ומכאן האפשרות לתכנון תקרה דקה יותר שמשמעותה הקטנת הגובה הכללי של המבנה או לחלופין הגדלת גובה החללים הפנימיים ומכאן יתרון כלכלי . היא היתה גם קלה יותר מתקרות צלעות אחרות (למעט תקרות בהן נעשה שימוש בקלקר שלא היה נפוץ ביותר בגלל בעיות ביצוע) . הקטנת המשקל העצמי מאפשרת אף היא את הקטנת עובי התקרה והיתרונות שמניתי לעיל ובנוסף לכך הקטנת ממדיהם ועלותם של אלמנטי מבנה אחרים כמו עמודים ויסודות .

היתרון הכלכלי של הפל-קל היה ברור . תקרת הפלקל גם חדרה ,כאמור לעיל ,אל חלק קטן מפלח השוק של התקרות החלולות הדרוכות אשר באותו זמן היו נפוצות פחות משהן נפוצות כיום . לא היה לה יתרון עליהן אלא במקרים בהם לא היה אצל היזמים רצון או אפשרות להרכבה אלמנטים טרומיים  למשל בגלל בעיות גישה למנוף .

תפוצת השיטה
השימוש בשיטה צבר תאוצה בגלל שיווק אינטנסיבי על ידי המפתח והודות ליתרון המחיר . למרות התנגדות חלק מציבור הקונסטרוקטורים כולל גם אגודת האינג'ינרים , לא פסק השימוש בשיטה . המפתח היה דמות מוכרת בענף הבנייה והמחיר היה מפתה .
מבני ציבור רבים בוצעו בשיטה זו ולא היה כל גוף סטטוטורי שעצר אותה .

הסיבות להתנגדות
שלוש סיבות עקריות היו להתנגדות :
1. השיטה התבססה בתחילה על שימוש בדפנות הפח  במקום ברזל לגזירה הנדרש בתקן הישראלי הרלוונטי בנוסף להיותן תבנית ליצירת החללים  . בהמשך שופרה השיטה והוכנס ברזל לגזירה אך לא כפי שדורש התקן.
2.אלמנטי הפח סודרו על שכבת הבטון הטרי מייד לאחר יציקתו . ביצוע עבודה כזו בלחץ של זמן בין שכבת בטון אחת לשנייה , לא יכול היה להעשות במקצועיות הנדרשת וכתוצאה מלחץ הבטון שנוצק בשלב השני זזו במקרים רבים אלמנטי הפח ממקומם . כתוצאה מכך צלעות הבטון לא היו עוד ברוחב המתוכנן ולעיתים הצטמצם הרוחב לאפס .
3.החללים שבאלמנטי הפח התמלאו במקרים רבים מים שמקורם באשפרת הבטון . מים  אלה נכלאו שם במשך שנים וגרמו להגדלת משקלה העצמי של התקרה מעבר למתוכנן ואף לקורוזיה של הברזל בשכבת הבטון הדקה שבתחתית התקרה. העדר הברזל הנדרש לגזירה או העדר עיגון ראוי שלו בבטון כמתואר בסעיך 1 לעיל יחד עם עובי לא מספיק של צלעות הבטון כמתואר בסעיף 2 לעיל עלולים היו לגרום להרס תקרה פתאומי ללא התראה מוקדמת של סדקים או שקיעה מוגזמת . סוג כזה של הרס קרוי שבר פריך , וחובה על מהנדסים לתכנן את המבנים כך שגם אם יגיע מבנה להרס עקב עומס מוגזם או טיב ירוד של חומר, יארע הרס מסוג אחר , הדרגתי יותר עם סימני אזהרה .

הפסקת השימוש בשיטה וחיזוק תקרות במבנים הקיימים

עוד באוגוסט 1996 , כשלוש שנים לפני אסון ורסאי , הוציא משרד הפנים חוזר מנכ"ל אשר קבע כי שיטת פל-קל אינה עומדת בדרישות התקן הישראלי ת"י 466 וכי אין לתת היתר בנייה וטופס 4 לבניין שנבנה בשיטה זו.
באוגוסט 1998 יצא חוזר נוסף בדבר חיוב בעלים של בניינים שנבנו בשיטה זו לקבל יעוץ ולפעול על פיו .
3 שנים אחר כך בעקבות אסון ורסאי שארע במאי 2001 הוקמה ועדת זיילר ובעקבותיה פורסמה החלטת ממשלה כי אין להתיר בנייה חדשה בשיטת פלקל וכי יוקמו מטה ומנהלה לטיפול במבנים הקיימים . מספר שנים אחר כך במאי 2007 יצא חוזר מנכ"ל בנוסח שונה. ואני מצטט קטע ממנו  " הנחיות אלו נועדו  לאפשר חישוב וחיזוק מבני פל-קל חרף העובדה שככל הנראה אינן עומדות בתקן הישראלי ת"י 466  וזאת תוך נסיון לצמצם ככל הניתן את הנזק הכלכלי הכרוך בביצוען של הפעולות האלה" .

 

 

סיכום קצר

בפל-קל אומנם כבר לא בונים אבל אסונות בענף הבניה לצערנו ממשיכים לקרות בעיקר בגלל רשלנות המבצעים  וגובות קורבנות רבים בקרב העובדים . מה שהרשויות עושות אבל לתיקון  מצב זה הוא מועט ושערוריתי .

 

תקרת צלעות לפני יציקת הבטון     תקרת צלעות לפני יציקה

 

תקרת פל- קל לפני יציקה של שכבת  הבטון השנייה

 

פל קל לפני יציקה

                                                                                                מהנדס גבי לוינגר- GK שמאות

שתף את המאמר

הצטרפו לקבוצת ה-Whatsapp של מומחי הנדל"ן!

כל העדכונים המקצועיים, הזדמנויות עסקיות ונכסים בהזדמנות

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן