GK שמאות
חוק ההסדרים שנוגע לחוקים שונים, ביצע בינואר 2011 מספר תיקונים הנוגעים לחוק פינוי ובינוי, כדלהלן:
1. לצורך תביעת דייר סרבן שמסרב לחתום על חוזה פינוי-פיצוי יש צורך ב 2/3 מבעלי המקרקעין במיתחם כולו במקום 80% עד כה ומספיק לקבל הסכמת 50% מדיירי כל בניין בנפרד במיתחם.
2. בסמכות המפקח על המקרקעין לחייב דייר סרבן לחתום על עסקת הפינוי-בינוי עליה חתם הרוב.
זירור הליכי הפינוי יכול לשמור על רף כדאיות סביר- 4 דירות חדשות בממוצע על כל דירה של בעל מקרקעין במיתחם הפינוי, במסגרת תב"ע קיימת. במילים אחרות, עיכובים והליכים משפטיים חייבו יזמים לפנות מיתחם ברף כדאיות גבוה כגון 7-8 דירות על כל דירת פינוי, דבר שחייב שינוי תב"ע על כל העלויות והעיכובים הכרוכים בך, עובדה שסיכלה במקרים רבים את כל מיזם הפינוי-בינוי.
לאחרונה הפך בימ"ש מחוזי בת"א(השופט יצחק ענבר) החלטה של בימ"ש שלום, וקבע כי החלטת בימ"ש השלום לקנוס דייר סרבן(מרח' סירקין 2 בגבעתיים) ולפצות את שכניו בסך 2.4 מיליון ש"ח+שכ"ט עו"ד בסך 100 א' ש"ח, בטלה ומבוטלת.
בין יתר הנימוקים: חוק הדייר הסרבן חל על מיתחמים המוכרזים ע"י הממשלה כמיועדים לפינוי בינוי ולכן בעל דירה סרבן בבית משדותף שאינו מוכרז לא יחויב בנזיקין וזו אף אם מניעיו לוקים ב"שרירות וחוסר סבירות". עוד קבע השופט כי חיוב הדייר במקרה זה יש בה כדי לפגוע בליבתה הקשה של זכותו הקניינית, ואין לחייבו, על אף מצבו המוזנח של הבניין, לבצע עסקת קומבינציה במסגרת "פינוי בינוי".
מומלץ לדיירים כפי שמומלץ לייזמים לבחון באמצעות שמאי מקרקעין את כדאיות כל עיסקה ועיסקה.
