אתר ארכיאולוגיה וסיכוני הפיתוח האורבני

מדינת ישראל זרועה בהיסטוריה ובממצאים ארכיאולוגים -חלקם בעלי חשיבות אדירה ויש לאתרם ולשחזרם לטובת כלל הציבור ולימוד העבר. יחד עם זאת מגמות הפיתוח המואצות ואינטנסיביות השימוש בקרקע, מחייבים למצוא את האיזון בין הצלת ושימור העבר החשוב לצד פיתוח אורבני חיוני.

קיימים אתרי ארכיאולוגיה מוכרזים חלקם מופיעים בספרי רישום המקרקעין(טאבו) כהערה על אתר עתיקות וגם ברשות העתיקות יש מידע בקשר לאתרים קיימים ומתוכננים.

הנטיה בקרב היזמים ובכלל הציבור שארכיאולוגיה נמצאת רק באזורים כמו מצדה, ים המלח או בית שאן וטעות הדבר-  שרידים וממצאים נמצאים בכל מקום וגם בלב הערים הגדולות.

ידע כל יזם נדל"ן בבואו לרכוש או לפתח קרקע שקיימים סיכונים כלכליים בקשר לאתרי ארכיאולוגיה. כשמאי מקרקעין נתקלתי בקשת של מקרים החל מהקפאת הקרקע לפיתוח ולבניה בשל חשיבות הממצאים וכלה בשטחים פתוחים שהוכרזו בצורה גורפת כאתר ארכיאולוגיה, ואין בהם לאחר בדיקות וחפירות ולו שמץ של שרידים/ממצאים.

בכתבה זאת אתמקד בנושא של חפירות ההצלה שהם פעולות סטטוטוריות שיזם או בעל קרקע חייב לשאת בעלותן על כל המשתמע מכך, ולכן יש לגלם אותן בהוצאות הפיתוח בכל מקרה שיש חשש להימצאות שרידים /ממצאים ארכיאולוגים.

להלן הגדרת החפירות כפי שמופיע באתר רשות העתיקות:

"חפירת הצלה היא חפירה ארכיאולוגית באתר עתיקות שנפגע במהלך עבודת פיתוח (סלילה, בנייה וכדו') או שעלול להיפגע מפעולה כזו. החפירה נועדה לחשוף את המידע הארכיאולוגי וההיסטורי הגלום באתר ולהציל את הממצא העתיק שטמון בו.

חפירת הצלה היא רק המוצא האחרון להצלת המידע באתר העתיק ולהצלת האתר עצמו. מדינת ישראל זרועה באתרי עתיקות. תהליך הפיתוח המואץ שפוקד את המדינה זה יובל שנים מסכן את אתרי העתיקות. חוק העתיקות נותן בידי השלטונות ובידי נציגיה – רשות העתיקות – את האחריות והסמכות לשמור על האתרים ככל הניתן.

השמירה על אתרי העתיקות מתחילה למעשה בתכנון מפעל הפיתוח. אזור שאינו מוכר דיו – ייערך בו סקר ארכיאולוגי ובו יזוהו כל השרידים העתיקים שהם מעשה ידי אדם. על פי דרישתה של רשות העתיקות תוכניות הפיתוח יתואמו לתוצאות הסקר, כדי לצמצם את מידת הנזק הצפוי על פי התוכניות המקוריות.

מאחר שלא כל האתרים גלויים על פני השטח הרי שלמרות תכנון מאושר יש שמתגלות עתיקות באקראי במהלך עבודות הפיתוח. בסמכותם של מפקחי רשות העתיקות לעצור בעד המשך העבודה הפוגעת בעתיקות. ייערכו התייעצויות בין הגופים המבצעים לבין המתכננים והארכיאולוגים בעניין המשך העבודה, ויוחלט אם לשנות את התכנון או לבטלו כליל.

במידה שהדבר לא ניתן, כאשר המשך העבודה חיוני לתכנון, (למשל: יסודותיו של גשר שמיקומו נקבע ע"פ תוואי הכביש והנחל) נערכת באתר חפירת הצלה. בתום החפירה מתקיימת שוב התייעצות לאור התגלית. אם שרידי המבנים יוצאי דופן בחשיבותם – תחייב רשות העתיקות שינוי בתוכנית הפיתוח ושמירת השרידים מתחת למפעל הפיתוח. זהו פתרון קיצוני, נדיר ויקר ביותר למפתח. ברוב המקרים, ולאור אופי האתר, תתיר רשות העתיקות את המשך עבודות הפיתוח באתר ורק הקטע המיועד לבניה מחודשת ייהרס, לאחר שהשרידים נחשפו, תועדו והעתיקות פונו במסגרת חפירת ההצלה.

חפירות הצלה נערכות גם באתרים שנפגעו בפעולות של חפירה בלתי מורשה (המכונה "שוד עתיקות") וגם בפעולות שבהם נתגלו באקראי קברים עתיקים ואף נפגעו."

לסיכום בכל מקרה יש להצייעץ עם שמאי מקרקעין ולבדוק נסח רישום מקרקעין ובדיקות צולבות נוספות משום שכל חפירת הצלה יכולה לעכב ולייקר את הבניה במקרה הטוב ולאיין את תוכניות הבניה והפיתוח במקרה הפחות טוב.

הצילום בכותרת נערך ביום 3/2/2011 ערב ראש חודש אדר א' תשע"א ביהוד.

שתף את המאמר

הצטרפו לקבוצת ה-Whatsapp של מומחי הנדל"ן!

כל העדכונים המקצועיים, הזדמנויות עסקיות ונכסים בהזדמנות

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן