כרם נבות – נוסח מקראי (מלכים א' פרק כ"א)
א. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל, אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן.
ב. וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר: תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ… וְאֶתְּנָה לְךָ כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ… אוֹ כֶּסֶף.
ג. וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב: חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ.
ד. וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף… וַיִּשְׁכַּב… וְלֹא אָכַל לָחֶם.
ה–ז. וַתָּבֹא אֵלָיו איזבל… וַתֹּאמֶר: אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מַלְכוּת… אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת.
ח–י. וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב… קִרְאוּ צוֹם… וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל… וְיָעִידוּ: בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ.
י״א–י״ד. וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ… וַיִ…
י״ז–י״ט. וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל אליהו הנביא… הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?!
הסיפור של כרם נבות הוא כמעט הפרה סדרתית של כל הדיברות האחרונות:
רצח → נבות נרצח על לא עוול בכפו
גניבה → הכרם נגזל בכח
עדות שקר → עדי שקר תיאמו גרסה שיקרית
חמדנות → הרצון בכרם
במילים אחרות — זה לא רק סיפור, זה מקרה מבחן קלאסי של קריסת כללי יסוד מוסריים שנובעים מחמדנות וערכים מקולקלים.
המודל העסקי שמסתתר מאחורי הסיפור
בבסיס, זה לא סיפור על כרם — זה סיפור על פערי כוח בשוק:
נכס עם ערך אסטרטגי (צמוד לארמון)
בעלים עם מוטיבציה לא כלכלית (נחלת אבות, מורשת, רגש, זהות)
רוכש עם כוח (אחאב המלך)
מנגנון שמאפשר לעקוף את הסירוב (הון/שלטון)
המלך אחאב פועל כמו יזם שרוצה להשלים "פאזל קרקעי".
כשזה לא מצליח בשוק החופשי — נכנסת איזבל ומעבירה את זה ל"מסלול עוקף" שרומס זכויותיו של נבות, וסירובו עולה לו בחייו.
בפרויקטים של תשתיות לאומיות(כבישים, רכבות), או תשתיות מקומיות כגון רכבת קלה, צרכי ציבור המדינה והרשויות משתמשות בכלי של הפקעה, פיצויים, העתקה למקום חילופי.
.
הבעלים:
לא רוצה למכור
אבל מקבל שומה
ונדרש להתפנות
זה נראה חוקי — אבל התחושה לעיתים שהעסקה כפויה ומתבצעת בלי הסכמה אמיתית.
יצויין כי הסיפור רחוק מאוד מהמציאות הרווחת במדינה של אזרח מול שלטון, וכי בימ"ש מאזן היטב את הצורך החשוב בפיתוח תשתיות ופיתוח אורבני מתקדם לטובת כלל הציבור, אל מול זכויותיו של האזרח הקטן, יחד עם זאת אנו מכירים מהפרקטיקה השמאית יש צורך בבלמים ובליווי משפטי- שמאי צמוד כדי למנוע מצבים של חוסר איזון אגב הליך הפקעות למשל, ומצבים של עשיית עושר שלא כדין, עי יזמים שמנצלים חוסר ידע וניסיון של בעלי קרקעות/נכסים,
הפיתוח הכללי לטובת האינטרס הציבורי הוא חשוב ביותר ולא תתיתכן מדינה מתוקנת ללא תשתיות, כבישים ודרכים ושטחי ציבור ראויים לרווחת הציבור, יחד עם זאת יש צורך לעמוד על המשמר ולבחון במקצועיות זכויות האזרח אל מול סמכות המדינה/רשות.
בכל מקרה של קבלת הודעה על הפקעה או רכישת מקרקעין ללא תמורה/פיצוי יש לפנות לשמאי וייעוץ משפטי
הכותב הינו מומחה בהכנת שומות לפי ס' 197 , והתנגדויות לפרויקטים של תשתית ופינוי כפי של בעלי נכסים
