האם דירות הנופש יושכרו לציבור הרחב? עידכון….

 

בשנים האחרונות ניכרת נטייה לבניית פרויקטים של דירות נופש במספר לא מבוטל של מקומות ואתרים בישראל.

מלונות הדירות נבדלים לשני סוגים: מלונות דירות מסוג freehold שדירותיהם נמכרות לבעלים יחידים, ומלונות דירות

מסוג timesharing, אשר לגבי דירותיהם נמכרות זכויות שימוש במשך פרקי זמן קצרים, בד"כ שבוע או שבועיים בשנה.

בחלק ממלונות דירות מסוג freehold הדירות משמשות את בעליהן מספר חודשים בשנה, וביתרת הזמן הן מושכרות בידי חברת הניהול של המלון, כשהתמורה מתחלקת בין חברת הניהול ובין הבעלים.

במלונות דירות משני הסוגים הנ"ל, קהל היעד הוא של תושבי ישראל ושל תושבי חוץ יהודים בדרך-כלל, היות וסוג נכס זה מיועד למי שמבצע ביקורים חוזרים באותו המלון.

עקב ריבוי מלונות הדירות, מתעורר הצורך בשומת נכס זה, מכיוון שמלון דירות הוא יצור כלאיים בין מלון קלאסי ובין בניין דירות, מחקר שערך החתום מטה נבחנה ההתאמה של שיטות השומה השונות לסוגי נכסים אלו.

לאחרונה התקבלו מספר החלטות עקרוניות המהוות הלכה בענין דירות נופש מסוג freehold, כך במרינה הרצליה ולאחרונה בפרויקט הנופש בראשל"צ שם נקבע כי הדירות יועמדו להשכרה לציבור הרחב במרבית חודשי השנה.

הכוונה היא להמשיך(או לנסות לפחות)לנכס את החופים לציבור הרחב, ולא להפריטם למיעוט בעל יכולות כספיות חריגות. יצויין, כי לא ברור כיצד ניתן לאכוף את ההחלטה בפועל, שכן המשמעות של יישום ההחלטות היא לנהל ביקורות פתע, חקירות ומעקבים אחרי הדיירים שמתגוררים באותן דירות נופש.

למשל, במרינה הרצליה קיים חילוק בין דירות שנרכשו לפני פס"ד עקרוני בנושא בשנת 1999,  ולאחריו כאשר החיוב להשכיר את הדירות חל רק על אותן דירות שנרכשו לאחר מתן פס"ד העקרוני.

כמו כן, קיימות השלכות מיקום וליוקרתיות של הפרויקט ולדמי הניהול, נוף חזיתי לים או לעורף, קומה וכד".

במרינה הרצליה נוצרו פערים של כ-30% במחירי המכירה בין דירות "רגילות" שנרכשו לפני פס"ד לדירות "הנופש" הפחות מבוקשות כיום, שתעמודנה בקרוב להשכרה מלונאית באמצעות חברת ניהול וקיים חששות כיצד הדבר יתנהל, שיעורי התפוסה, עלויות ניהול, וסיכוני השכרה זמנית.

לגמי מחירים הנ"ל השתנו מאוד בעקבות שינויי הפסיקה והוראות המיסוי כדלהלן, ועל כן מומלץ לבצע שמאות פרטנית לכל נכס גם בשל השונות הגדולה בנתוני הפרויקטים והדירות..

 http://www.capitax.co.il/Attachments/7060-11-11.pdf

גד קרן- שמאי מקרקעין- GK שמאות

חוות דעת של מומחה

"אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה, שהוא יודע מידת הקרקע….."(הלכה יז' פרק כח, הלכות שבת, הרמב"ם).

אנשים רבים נוטים לוותר על שירותי ייעוץ ושמאות מקצועיים מסיבות שונות ומשונות, ולצערנו בתוצאות הוויתור אנו נתקלים לאחר שהעסקה כבר "נסגרה"

ישנם גופים כגון בתי משפט, טריבונליים וגופי נדל"ן מקצועיים כגון : מינהל מקרקעי ישראל, רשות המיסים, חברות משכנות ועיריות שלא יקבלו את טענותיו והשגותיו של האזרח ללא חוות דעת מומחה מנומקת בכתב.

ככלל, מומלץ להתייעץ עם מומחה ובעל ניסיון בתחומו לפני ביצוע עסקת נדל"ן, העברת זכויות, ובאינראקציה עם הרשויות המקצועיות.

גד קרן- כלכלן ושמאי מקרקעין- מתמנה מעת לעת ע"י בתי המשפט כמומחה בתחום השמאות והנדל"ן.

 

הרכבת הקלה ופיצוי שמאי בגין שימוש בתת הקרקע

לחצו למצגת "הרכבת הקלה- הקו האדום"

 

 

לאחרונה פורסמו קווים מנחים ע"י אגף שומת המקרקעין במשרד המשפטים, בין היתר, בנוגע לשומת פיצויים בגין שימוש ציבורי בשכבות העמוקות של תת-הקרקע, ומצאתי לנכון להביא לידיעתכם מס' דגשים מתוך הנושא החשוב והרלוונטי הנ"ל.

כידוע בשל אינטנסיביות השימוש בקרקע מחד והתפתחויות טכנולוגיות ותעבורתיות מאידך, הולכים וגדלים הן הצורך והן היכולות לעשות שימוש בעומק הקרקע, בד"כ למנהרות למעבר כלי רכב, רכבות ולהנחת תשתיות ביוב, תקשורת וחשמל.

שימושים אלו נעשים תוך ניתוק מוחלט מהייעודים והשימושים על פני הקרקע תוך חציצה של שכבת קרקע עבה, ושימוש בפתחי מנהרה בלבד במקרקעין מרוחקים ואחרים. מאחר וחוק המקרקעין קובע שבעלות בקרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע, עשיית שימוש ציבורי בתת הקרקע מבוצע בד"כ ע"י הליך הפקעה של שכבת הקרקע הדרושה לייעוד הציבורי. עפ"י החוק הפיצויים נחלקים בגין ירידת הערך עקב אישור התוכנית המפקיעה, ופיצויים בגין ההפקעה בפועל ותפיסת החזקה בתת הקרקע.

גישת השומה המתאימה ביותר לקביעת הפיצויים כתוצאה משימוש בתת הקרקע היא קביעת "שווי לפני" ו"שווי אחרי", כאשר ההפרש מייצג את ירידת ערך המקרקעין כתוצאה מהשימוש

מאחר ובארץ אין עדיין היסטוריה של עסקאות שמצביעות על מגמה מובהקת של ירידת ערך(מסקר שבוצע בשכונת יזרעאליה בחיפה שממוקמת מעל מנהרות הכרמל, נמצאו הפרשים של 2%-1% אך לא ניתן בוודאות לייחס ההפרש בשווי הדירות לשימוש בתת הקרקע למנהרות הכרמל),ניתן ללמוד מהניסיון המצטבר בעולם ולהשתמש במחקרים ונוסחאות אמפיריות כגון חוק ריבוע המרחק, שמכמתות את השפעת השימוש בתת הקרקע על המקרקעין וכפועל יוצא על שוויו.

כך למשל בשנת 2005 נותחו מאות עסקאות למציאת השפעת מנהרת Beacon hill tunnel שבסיאטל שעומקה כ-100 רגל(כ-33מ') ונמצא שקשה להצביע על ירידת ערך בגין המנהרה, יחד עם זאת, נפסקו ע"י ביהמ"ש לנכסים שמעל המנהרה פיצויים בשיעור 2%-1% משווים. נתון זה מצטרף ותומך בסקר של חברת Sound Transit שקבע ירידת ערך בגין סטיגמה בשיעור של 1% למנהרה שעומקה 100 רגל

חוק ריבוע המרחק הוא חוק אוניברסאלי שקובע שרמת ההשפעה של גורם "מזיק" פוחתת או מתעצמת ביחס מרובע למרחק מאותו גורם. כך לדוגמא השפעתה של מנהרה שעומקה 25 מטרים תהיה כמעט כפולה ביחס להשפעה של מנהרה שעומקה 35 מטרים, עפ"י הנוסחא הבאה:

35 בריבוע

25 בריבוע=   1.96.

כל שנותר הוא למדוד ולהעריך את הפגיעה באמצעות הערכה השמאית הרווחת(שיטת דלפי) תוך שימוש ב"חוק ריבוע המרחק".

לדוגמא אם הדעה השמאית לגבי ירידת ערך בנכסי מגורים בבניה רוויה, במקרה של מנהרה שעומקה 35 מטרים בין פני הקרקע הטבעית לתקרת המנהרה/חלקו העליון של השימוש היא 0.6% משווי הנכס במצב קודם.

לגבי אותו נכס אלמלא השימוש היה בעומק של 35 מטר אלא 25 מטר אזי עפ"י הנוסחא הנ"ל ירידת הערך היא בקירוב                                 % 1.18!(1.96X0.6).

יש לזכור שהקמה ושיפור של תשתיות מביאה בד"כ להשבחה ולכן, העיריות/רשויות ינסו לאיין את הפגיעה וירידת ערך המקרקעין אם יש, ולטעון ההיפך- הנכס לא רק שנפגע אלא הושבח.

בכל מקרה של הקמת תשתיות "כבדות" בתת הקרקע(רכבת קלה/תחתית, מנהרות לכלי רכב/תשתיות ביוב-שפד"ן/חשמל) יש להתייעץ עם מומחה בנושא אקוסטיקה/רעש ועם שמאי מקרקעין.

גד קרן.