בגץ הקרקעות- 6/2016 ומגורי תושבי חוץ בקיבוץ.

כזכור ב- 6/2011 הרכב מורחב של בית המשפט העליון בראשות כבוד השופטת ארבל פסק כי, החלטה 979(המעודכנת) לפיה הקיבוצים והמושבים זכאים לזכויות קנין בקרקעות המדינה. בהחלטה זאת דחה בג"ץ את עתירת האגודה לצדק חלוקתי שטען כי החלטת מועצת ממ"י סותרת למעשה את בג"ץ "הקשת המזרחית" (אין זכויות לקיבוצים ולמושבים בקרקעות שנמסרו לעיבוד חקלאי)מכיוון שאין בהחלטת המועצה משום שינוי ייעוד הקרקע לדיור, מסחר ותעשייה.

בג"ץ בהחלטתו לא ביטל את סעיף שיעור ההיוון לפיו מהוונים דיירי המגזר העירוני את דירותיהם ב-3.75% משווי קרקע ללא פיתוח לעומת 33% בקיבוצים.

בנוסף נקבע כי :

1.חברי המושבים יוכלו לבנות יחידות דיור נוספות בחלקה א" ולמכור אחת לצד ג".

2.מושבים יוכלו להקים עסקים לא חקלאים בתחומי המגורים במושב בתנאי שלא יפגע מרקם המגורים הכפרי ובתנאי תשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור 91%.

3. חברי המושבים לא יוכלו להשכיר עסקים במושב לצד ג". תופעת ההשכרות הפיראטיות תוסדר תוך שנתיים.

לגבי מגורים בקיבוץ, כשמאי מקרקעין הנני נדרש מעת לעת להעריך דמי שכירות ראויים במקבצי דיור לתושבי חוץ שאינם חברי קיבוץ, בקיבוצים השונים(בעיקר באזורי הביקוש), וזאת במסגרת אפשרויות השכרה/החכרה שהוקנו לקיבוצים בהחלטות ממ"י שונות והוראת שעה.

ככלל, קיימות מספר אפשרויות דיור לתושבי חוץ, כאשר הזכויות מותאמות לכל קיבוץ בנפרד לפי זכויותיו מול ממ"י, החלטותיו והביקושים לדיור בו. הזכויות כפי שתוכלו להתרשם נעות בקשת רחבה מזכות שכירות קצרה ועד לזכות חכירה לדורות כדלהלן:

1. דיור קיבוצי מלא- כל הזכויות נתונות לקיבוץ ועפ"י החלטת אגודה.

2. קבלת יחידת דיור קיימת לשיפוץ על חשבון הדייר שהופך למעין דייר מוגן.

3. בניה פנים קיבוצית- תשלום על רכיב הקרקע והסכם מול הקיבוץ המקנה זכות חוזית ולא זכות קניינית.

4. בניה בשכונת הרחבה קהילתית(מעין מיתחם בנה ביתך במושבים)- עלות קרקע בניה מלאה על הדייר, שחוכר             קרקע  ישירות מממ"י לאחר שעמד בוועדת קבלה והתקבל לקיבוץ. הנ"ל מקבל זכות חזקה וזכות קניינית על הקרקע.

לגבי מימון- במקרה 4- ניתן לשעבד ולקבל משכנתא בכפוף לכל האישורים הנדרשים  לגבי שאר המקרים בספק.

במידה ורוצים לרכוש זכויות מצד ג" ולא ישירות מהקיבוץ יש להיוועץ עם עו"ד אם הדבר ניתן ואת מכלול ההיבטים שקשורים בזכויות במיקבץ הדיור,  ובכל מקרה יש להתייעץ גם עם שמאי מקרקעין שיבדוק את מידת הסחירות של הנכס ואת שוויו או אומדן שווי, שכן לא התפתח עדין שוק משוכלל לכל אפשרויות הדיור הנ"ל ולכן, יש לבדוק כל מקרה לגופומ ולהיעזר בניסיון השמאי כדי לקבוע שווי שוק/אומדן למחיר ראוי.

ולאחרונה התקבל פס"ד לפיו הבנייה בקיבוצים תימשך ולמעשה בג"ץ דחה את בקשת הקשת המזרחית, למתן צו ביניים לעצירת יישום חלופת האגודה (החלטה 1447) – תימשך הבנייה בקיבוצי הפריפריה עד הכרעה סופית, וקיימת אפשות כבר עכשיו להמשך התקדמות בביצוע החלטה 1447 בקיבוצים המעוניינים בכך, וגם משקפות כנראה את עמדת בית המשפט, שהתקדמות כזו היא סבירה ושהטענות בעתירת הקשת אינן כבדות דיין כדי לעכב אותה".

ולסיום הידעתם שהמילה קיבוץ לקוחה מהעולם החסידי שם הונהג לפני כ-250 שנה הנוהג להתקבץ("הקיבוץ")בראש השנה אצל רבי נחמן מברסלב זיע"א.

גד קרן.

שתף את המאמר

הצטרפו לקבוצת ה-Whatsapp של מומחי הנדל"ן!

כל העדכונים המקצועיים, הזדמנויות עסקיות ונכסים בהזדמנות

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן