הערכת גגות ושטחים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית solar

אנשים פרטיים רבים וגופים עסקיים שונים בארץ ובעולם, מגלים לאחרונה יותר ויותר התעניינות לגבי התקנת מערכת סולארית על גגות או שטחים פתוחים, זאת במטרה לייצר באופן עצמאי אנרגיה נקייה הן לצרכים אישיים והן לצורך הפקת רווחים. שלא כבעבר, כיום מדובר באפשרות נגישה המאפשרת לכל אחד מאיתנו להיות חלק ממערך ההגנה על הסביבה.    עם זאת, כמו בכל עסקה הכרוכה בהתקנת מערכות מורכבות ויקרות, גם כאן נדרש מהמתקינים או מהמשכירים לבצע סקר שוק מעמיק ולהתייעץ עם כלכלן ושמאי מקרקעין הבקיא בכדאיות ההשקעה של האנרגיה הסולארית ובנבכי הבירוקראטיה. מדוע? מפני שגם הגגות וגם המגרשים המסחריים אלה הם נכסים נדל"ניים  שניצולם בשימוש הטוב והיעיל עשוי להביא רווחים ואילו ניצול כושל יביא להפסדים ולהחמצת שימושים כלכליים אלטרנטיביים.

אנרגיה סולארית – התקנות החדשות בענף

לפני מספר חודשים נכנסו לתוקף תקנות "חוק התכנון והבנייה" המאפשרות הצבת מתקנים סולאריים על גגות מבניים קיימים, בעלי הספק של עד 50 קילוואט לשעה באמצעות הליך רישוי מקוצר. עד כה התייחסו התקנות לגודל המתקן שיוצב על שטח של עד 150 מ"ר בלבד (שטח מסחרי) ואילו מהיום התקנות מתייחסות להספק הפקת החשמל בלבד. משמעות הדבר שמהיום כל אזרח או יזם פרטי המבקש להציב מתקן סולארי על גג מבנה או מגרש שבבעלותו יכול לעשות זאת לאחר פרוצדורה פשוטה ומהירה. לאחר מכן, יהיה באפשרותו להפיק חשמל באופן עצמאי אותו יוכל למכור לחברת ןחשמל(בתנאי שעבר את האישורים לפנלים ולממירי המתח) או להשתמש לצריכה אישית. לחלופין, קיימת גם אופציה של השכרת שטח או גג לצורך התקנת מערכת סולארית.

 

התקנות מתייחסות למבנים פרטיים או ציבוריים, מבני תעשייה ומסחר, מחסנים ומבנים חקלאיים. "מטרת התקנות לאפשר לאזרחים ויזמים הגדלת ניצול אנרגיות חלופיות שימנעו זיהום אוויר לייצור חשמל תוך ניצול גגות מבנים קיימים" , כך אמר שר הפנים אלי ישי שעמד מאחורי היוזמה. התוכנית מאפשרת לאנשים פרטיים וליזמים לקבל היתר ממוסדות התכנון העירוניים, להקמת מערכות סולאריות על גגות בתים ובשטחים של עד 750 דונם.(כיום מתקינים מערכות ביתיות עד KW15, מערכות מסחריות עד KW50, ומערכות בינוניות      עד MW5)

 

התקנות מעניקות עדיפות לפריפריה ומאפשרות ניצול כפול של הקרקע להקמת מתקנים סולאריים בשטחים שיועדו לפיתוח. עם זאת, בשטחים הפתוחים במחוז תל אביב והמרכז התוכנית אוסרת על הקמת מתקנים אלו.

 

התקנה של מערכות סולאריות על גגות או בשטחים מסחריים

כל מה שדרוש לצורך התקנת מערכת סולארית פרטית זהו מרחב של גג או אדמה החשופים לשמש בחלק ניכר משעות היום. מערכת זו ניתנת להתקנה כמעט בכל מבנה קיים או חדש בכפוף לתנאים הבאים:

• קיום שטח גג מספיק להתקנת המערכת הרצויה,

• בגג משופע (למשל רעפים), רצוי שמפנה יהיה כמה שיותר דרומי

• לא תהיה הסתרה והצללה של המערכת

• לא תהיה חריגות בניה בבית

• למבנה יש אישור של ועדת התכנון המקומית

• לא יעשו שינויים בחיבורי החשמל של הבית ללא אישור חברת החשמל

 

במבנים עסקים ניתן אף לשלב את המערך הסולארי כחלק מהארכיטקטורה של המבנה, כמו למשל קירות סולאריים, סוככים, כירוי מגרשי חניה, שילוב הפנלים בגג הרעפים של המבנה וכו'. עם זאת, התקנת מערכות סולאריות על הקרקע דורשת הסכמה של מינהל מקרקעי ישראל, אך אלה הן לרוב המקרים בהם היזמים מבקשים להקים חוות חקלאיות גדולות.

עלויות התקנת פנלים למערכת ביתית KW4 סד"ג 30,000 ₪  לפני מע"מ, הובלה והרכבה, ופנלים למערכת KW50 סד"ג של 280,000 ₪ לפני מע"מ, הובלה והרכבה.

 

הערכת מגרשים וגגות למתקנים סולאריים

בין אם מדובר בהתקנת מערכות סולאריות על שטח או גג השייך לבעל הנכס, ובין אם מדובר בהשכרת שטח לגורם שלישי לצורך התקנת מערכת זו, כדאי תחילה להתייעץ עם שמאי מקרקעין העוסק בתחום האנרגיה הסולארית. מפני שבנוסף לכך שמדובר בפעילות נדל"נית לכל דבר שמטרתה היא מינוף רווחים, זוהי פעילות המאפשרת לנו להפוך את הגג לעסק כלכלי לכל דבר. ידיעת הפרטים הקטנים, החוקים והאפשרויות התכנוניות, שיש לשמאי מקרקעין יסייעו לנו לנצל טוב יותר את "המערכת" (תרתי משמע).

 

חשוב לקחת בחשבון כי עלות הקמת מערכת סולארית כרוכה בהוצאות כספיות יחסית גדולות, בדרך כלל על חשבון בעלי הזכויות במקרקעין. יתרה מזאת, מערכות סולאריות מהוות הכנסה פאסיבית נוספת ועל כן עלול לחול חבות במס. חשוב לציין שהבנקים מממנים מערכות סולאריות כאשר המערכת והחוזה מול חברת חשמל משועבדים לבנק להבטחת החזר ההלוואה.

 

דמי שימוש ראויים להקצאת קרקע להפקת חשמל סולארי

השימוש בקרקע למטרת ייצור אנרגיה נקייה (חשמל סולארי) דורש הקצאה של חטיבת קרקע יחסית גדולה – 20 דונם לכל מגה ואט.

 

דמי השימוש הראויים לקרקע עבור שימוש בה לצורך הצבת מתקנים להפקת חשמל סולארי יוערכו לפי עלותם האלטרנטיבית לגידולים בעל התאמה לאינטנסיביות השימוש בה. עבור קרקע חקלאית שמוקצים לה זכויות מים לגידולי שלחין נע בין 200 שקל לדונם לשנה לבין 600 שקל לדונם לשנה, כאשר מחירי השכירות נמוכים משמעותית. במרחבי הנגב למשל, מוערכים דמי השימוש השנתיים לסך 120 שקל לשנה לדונם לא כולל מע"מ. במקרים כאשר מחליטים לגבות דמי שימוש מהוונים לתקופת השימוש החוזית, ייעשה היוון בשיעור של 5%.

 

גד קרן הינו חבר בוועדה טכנית למערכות סולאריות במכון התקנים הישראלי