מיחזור פסולת- להפוך זבל לזהב+חיסכון בחומרי גלם ממחצבות

פסולת עירונית מוצקה(פע"מ) מצטברת בכמויות גדולות מידי יום ומהווה מפגע סביבתי חמור שמאיים על איכות חיינו. פסולת זו הינה תוצר לוואי של אורח החיים בסביבה העירונית- הגידול באוכלוסיה, העלייה ברמת החיים והשינויים בדפוסי ההתנהגות הגדילו מאוד את כמות הפסולת שמייצרת החברה המודרנית. הגידול בכמות הפסולת העירונית(קצב גידול של לפחות 4% לשנה) בד בבד עם צימצום הקיבול של אתרי סילוק הפסולת בערים(מזבלות), עליית מחירי ההטמנה הסניטרית, והסכנות החמורות והמיידיות שנגרמות לאיכות הסביבה מעודדים את מיחזור הפע"מ.

 

בישראל כמות הפסולת השנתית מוערכת בכ-1.6 ק"ג לאדם ליום!. כל הפסולת של גוש דן שהוטמנה ב"חיריה" בעלות של כ-25 ₪ לטון מופנית לאתר "דודאים" בנגב. עלות הטיפול(מיון, אריזה ושינוע במשאיות) בפסולת גדלה לכ-200 ₪  לטון!. מיחזור המרכיב האורגני בפסולת(כ-50% ממשקלה)יחסוך למדינה ולרשויות הרבה מאוד כסף שכרוך בעלות הטיפול בפסולת, ולכן, מטעמי חיסכון ודאגה לאיכות הסביבה, המדינה חייבת לעודד ובסדר עדיפות גבוה את הקמת מפעלי מיחזור הפע"מ.

 

מהו מיחזור פסולת?- תהליך שנקרא קומפוסטציה, תהליך פירוק טבעי, ביולוגי אירובי שבסופו פע"מ הופך למוצר באיכות גבוהה- קומפוסט היכול לשמש כמרכיב חשוב בחקלאות המודרנית. יישומו של הקומפוסט בשדות חקלאיים או במצעי גידול בבתי צמיחה, עשוי לתרום לשיפור מבנה הקרקע, להעלאת פוריותה ולהפחתה במחלות צמחים.

מיחזור אפשרי נוסף הוא בחומרי בנין ומצעי תשתיות שעלותן ראה טבלא גבוהות ברכישה מהמחצבות וניתן ע"י מיון פסולת בנין ועירונית למחזר ולחסוך בעלויות רבות.

 יזמים שיקימו מפעלי מיחזור פסולת בנין וקומפוסטציה לא רק שיתרמו לאיכות הסביבה ע"י מיחזור הפסולת אלא ובעיקר יהפכו זבל לזהב שימכר לחקלאות פורחת בארץ, ויחסוך בעלויות חומרי גלם לבנין ותשתיות.

 

להלן עלויות חומרי מחצבה שניתן לחסוך חלקית-

GK שמאות

מסקנות מעשיות לאחר קריסת החניון ברמת החיי"ל

בעקבות ההתמוטטות החניון ברמת החיי"ל, הדגשים והמסקנות הן:

GK שמאות והנדסה

כיצד מבוקרים תהליכי בנייה  וכיצד מוודאים כי החברה הבונה, מהנדסיה ומנהלי העבודה שלה מבצעים את עבודתם כנדרש , האם המצב הקיים מתקבל על הדעת והאם יש מקום לשיפור ?

כיום- תהליכי הבנייה  מבוקרים על ידי החברות היזמיות עצמן הממנות מהנדס מנהל פרוייקט מטעמן  המלוה את הבנייה בעצמו ו/או על ידי צוות הפיקוח שלו  או על ידימהנדס מפקח מטעם חברת ניהול ופיקוח חיצונית . בנוסף לכך מוזמן הקונסטרוקטור המתכנן על-ידי המהנדס המפקח לביקורת בשלבי יציקה שונים ומוגדרים מראש .

כל אלו תפקידם לבקר את תהליכי הבנייה ולודא כי הם מתנהלים עלפי התכניות, על-פי מפרטי החוזה ועל-פי התקנים הרלוונטיים .

בחברות  אשר מקפידות על אבטחת איכות מסודרת עלפי תקן ISO  ,מתקיים נוהל בקרה מתוכנן המנוהל על ידי מהנדס אבטחת איכות שאינו חלק אינטגרלי בפרוייקט והוא מוודא כי מהנדסי הפרוייקט אכן מפקחים באופן שוטף על כל שלבי הביצוע ומקיימים גם נוהל מסודר של רישום וחתימות בכל שלב. כל התהליך הזה מבוקר בנוסף באופן מדגמי גם על ידי מכון התקנים .

קיום נוהל כזה יכול להבטיח כי הבקרה היא אמיתית ואין סומכים רק על מיומנותוואחריותו של קבלן המשנה או  מנהל העבודה  .

 

האם הבקרה המתוארת לעיל מספיקה ?

לדעתי לא –  התהליכים שתארתי לעיל חלקם לוקה בחסר , כולם וולונטרים ואינם מתחייבים מכוח חוק .

מה שמחוייב עלפי חוק וגם מקויים , הינו תהליך סתמי של מינוי מהנדס אחראי לביצוע החותם על הטופס המתאים כי המבנה בוצע עלפי התכניות והתקנים, ואין הגדרה למה שאותו אחראי על הביצוע עושהבפועל וגם אין פיקוח על כך  .

 אם כן, מה נדרש על מנת שהבקרה תהיה מספקת ותבטיח מינימום כשלים ?

נדרש חיוב כך שהחוק יחייב ביקורת מנוהלת ומפוקחת גם על ידי גורם חיצוני כפי שתארתי לעיל . רק כך נדע שלפחות עשינו את המיטב למניעת אסונות ולמניעת כשלים אחרים אשר פוגעים בטיב המוצר הכל כך יקר – נכס המקרקעין שלנו

כתבה זאת הוכנה ע"י מהנדס גבריאל לוינגר- מומחה לביקורת מבנים ואיתור ליקויי בניה.

התמונה המופיעה בכתבה לאילוסטראציה בלבד, ואין לאתר בצילום כל קשר לנושא הכתבה- להמחשה בלבד